התופעה של מצלמות אבטחה בבתים משותפים, במקומות עבודה ועוד הופכת להיות נפוצה יותר ויותר מיום ליום. למתבונן מהצד נראה כי כל הארץ מרושתת במצלמות אבטחה. אך חשוב לדעת כי הצבת מצלמות אבטחה פוגעת לא אחת בזכויות הפרט  על כן החוק אינו מאשר את הצבת המצלמות בכל מקום. אז איפה מותר להציב מצלמת אבטחה, והיכן אסור. חברת “ישראל ישראלי” עושה לכם סדר!

 מצלמות אבטחה בבניין משותף – מותר או אסור?

בעל דירה בבניין מגורים משותף אינו רשאי להתקין מצלמה ברכוש המשותף מאחר וזוהי פגיעה בפרטיות של הדיירים, בזכותם הקניינית וגורמת לאי נוחות רבה.

כל שטח וכל חלל שאינו בתוך דירת המגורים נחשב לרכוש משותף וכל הצבת מצלמה ברכוש המשותף מותנית בקבלת הסכמה של שאר הדיירים למעט “שימוש סביר” . כאשר מתקינים מצלמה במטרה להתחקות אחרי הדיירים בבניין, זה אינו נחשב לשימוש סביר , אך כאשר מצלמים רק את דלת הכניסה לבניין כדי לפקח על הנכנסים ולהגן על הדיירים זה נחשב כשימוש סביר ומותר.

גם הקירות החיצונים של דירות המגורים בבניין נחשבים לרכוש המשותף, ולכן גם התקנה  של מצלמה על קיר חיצוני של דירת מגורים אינה נחשבת להתקנה בתוך שטח פרטי, התקנה מותרת, אלא להתקנה ברכוש המשותף הנחשבת גם היא לפגיעה בפרטיות  הדיירים ואסורה.

בפסקי דין שונים קבע בית המשפט כי האיסור על השימוש במצלמת אבטחה אין איסור גורף. יש לשמור על איזון בין האבטחה על הרכוש המשותף לבין הפגיעה בפרטיות של הדיירים. ולכן גם יש היתר להתקנת מצלמות אבטחה המתמקדות בכניסה לבניין המשותף, בלובי של הבניין, בכניסה לחצר, בכניסה לחניון או בכניסה לדירות המגורים, אך אין להתקין מצלמות אבטחה בזוויות שונות המכסות אזורים שאינם חיוניים להגנה על ביטחון הדיירים.

במעלית אסור להתקין מצלמת אבטחה. אומנם המעלית היא חלק מהרכוש המשותף , אך התקנת המעלית עלולה לפגוע בצנעת הפרט. המעלית נחשבת למקום אינטימי והתקנת המצלמה תפגע בתחושת הפרטיות כאשר האדם נמצא בה לבד. במקרים שכל דיירי הבניין מסכימים להתקין מצלמה בתוך המעלית, אפשר להתקין, אך יש להציב שלטים ברורים ומאירי עיניים המיידעים את העולים והיורדים במעלית כי במקום מותקנות מצלמות.

בשנים האחרונות התקנת מעלית בטיחות הפכה להיות סטנדרט בבניית דירות חדשות ובמיוחד במגדלי יוקרה. בעת הבנייה הקבלן מחתים את בעלי הדירות על מפרט טכני שבו מצוין גם שהבניין יהיה מאובטח במצלמות. ברגע שדייר רוכש את הדירה וחותם על המפרט הטכני הוא מביע את הסכמתו להתקנת המצלמה. אם ירצו הדיירים בעתיד להסיר את המצלמה, תידרש הסכמה של כל בעלי הדירות ולא רק רוב בעלי הדירות.

כאשר מעוניינים להתקין מצלמת אבטחה בבניין שבו עדיין אין מצלמת אבטחה יש לקיים אספת דיירים, להעלות את הנושא לקבל החלטה ברוב רגיל של אספת הדיירים.

מצלמות אבטחה במקומות עבודה – מותר או אסור?

בפסק דין איסקוב נגד מדינת ישראל קבע השופט כי לעובד יש מרחב פרטיות אשר קיים גם במקום העבודה ולכן אם המעביד מעוניין מסיבות בטיחותיות או מסיבות אחרות להתקין מצלמות אבטחה עליו לקבוע מדיניות ברורה בכפוף לדרישות הסבירות, למידת ההגינות וליידע את העובדים על התקנת המצלמות.

ככלל, התקנת מצלמות במקומות העבודה חייב להתבסס על הסכמה של העובדים ולהוכיח כי השימוש במצלמה אינו פוגע בפרטיות של העובדים והעובדים מודעים לקיום המצלמה.  ולכן אסור לצלם את העובדים ללא ידיעתם ואסור לצלם בסתר. רק במקרים חריגים שבהם קיים חשד פלילי על יסוד מוצק נגד אחר העובדים והמעביד מעוניין לבצע אחריו מעקב, אפשר להתקין מצלמה, אך להגביל את ההתקנה בנסיבות ובזמן.

באזורים שבהם קיימת לעובד זכות לגיטימית לפרטיות כמו בשירותים, במלתחות הצבת מצלמות במקומות אלו אסורה. במטבח, בפינת האוכל או במקומות נוספים שבהם קיימת ציפייה לפרטיות, התקנת מצלמות תהיה מותר רק בהסכמת העובדים.

חל איסור להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן המטרות שנקבעו מראש בעת התקנת המצלמה  למעט מקרים שבהם השימוש בהקלטות מחויב לשם מילוי חובה חוקית . ולכן הקלטות ממצלמה שהותקנה למטרה בטיחותית לא יוכלו לשמש את המעסיק לצרכי משמעת או למעקב אחרי פעילותו והתנהגותו בשעות העבודה.